פסק-דין בתיק ב"ל 1762-09-12

1.         התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בצווארו כפגיעה בעבודה, כמשמעות המונח בסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         בכתב ההגנה טען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה. לטענת הנתבע, מכתב הדחיה בגינו הוגש כתב התביעה נשלח לתובע בדואר רשום ביום 28/6/09, ואילו כתב התביעה הוגש לבית הדין רק ביום 2/9/12. כל זאת כאשר במועדים הרלוונטיים היה על התובע להגיש את כתב התביעה לבית דין זה בתוך 6 חודשים ממועד קבלת מכתב הדחייה.

3.         התובע הגיב לטענת ההתיישנות ובמסגרת זו אישר בתצהיר, שקיבל את מכתב הדחיה באוגוסט 2009 אך לטענתו בטעות ובתום לב לא שם לב למגבלת הזמן להגשת כתב תביעה, שכן סבר שהוא מוגבל על ידי ההתיישנות הכללית הקבועה בדין (7 שנים). התובע ביקש ליתן לו יומו בבית הדין ולהאריך לו את המועד להגשת התביעה.

4.         בדיון מוקדם שהתקיים ביום 11/2/13 טען ב"כ התובע שהנתבע נוהג איפה ואיפה בין המבוטחים, שכן במיקרים אחרים מסכים הנתבע להאריך את תקופת ההתיישנות. ב"כ הנתבע הבהיר באותו דיון, שאמנם בעבר כאשר תקופת ההתיישנות נקבעה על 6 חודשים נהג הנתבע, עפ"י נוהל פנימי, להסכים להאריך את תקופת ההתישנות ל- 12 חודשים, ואולם מאז שתוקן החוק, בוטל הנוהל וכיום עומד הנתבע באופן אחיד על קיומה של טענת ההתיישנות כקבוע בתקנות. הנתבע חזר על עמדתו זו בהודעה שמסר לבית הדין ביום 24.2.13.

5.         בהתאם לסעיף 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969, תובענה כנגד החלטת פקיד התביעות יש להגיש תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה על דחיית התביעה לתובע. יצוין, כי המועד האמור נקבע בהתאם לתיקון לתקנות מיום 13/1/10, כאשר קודם לכן היה המועד 6 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע.

6.         יוצא אפוא, שגם אם נחיל על עניינו של התובע את התקנות המעודכנות, למרות שתוקנו לאחר שקיבל התובע את החלטת פקיד התביעות,  הרי שחלה התיישנות על התביעה שבפנינו ובהתאם להלכה, בית הדין נעדר סמכות להאריך את המועדים להגשת תובענות (דב"ע לו/0-11 חיים בן אילן - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ז, 340; דב"ע מט/0-170 אוריאל פרת - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א 132).

7.         באשר לטענת התובע בדבר החלת דין אחיד על המבוטחים, מצאנו כי ההסבר שנמסר על ידי הנתבע הינו הגיוני וסביר, ולפיכך לא מצאנו כי יש במקרה הנדון כדי להצדיק חריגה מהוראות התקנות כאמור לעיל.

8.         אשר על כן - התביעה נדחית מחמת התיישנותה.

9.         אין צו להוצאות.

10.       זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: